קרה לכם פעם שראיתם מישהו עושה מעשה לא טוב, אבל הוא התנהג כאילו זה בכלל לא עניין גדול? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. הם עזבו את ה׳ והתחילו לעבוד עבודה זרה, אבל במקום להבין שזה חטא חמור, הם התייחסו לזה בקלות רבה ובזלזול. היחס המזלזל הזה מתואר במילים מִקֹּל זְנוּתָהּ, כלומר מלשון קלות ראש. בגלל שהם לא לקחו את המעשים שלהם ברצינות, הם הביאו חורבן וטימאו את הארץ, וזה מה שנקרא וַתֶּחֱנַף אֶת הָאָרֶץ. ההתנהגות הזו הייתה ממש כמו בגידה בה׳. כשהם השתחוו לפסלים, הם בעצם עזבו את ה׳ כדי להיות עם עובדי האלילים, וזה מה שמתכוונות המילים וַתִּנְאַף אֶת הָאֶבֶן וְאֶת הָעֵץ, כלומר שהם חטאו יחד עם הפסלים שעשויים מעץ ומאבן.
ירמיהו, פרק ג׳, פסוק ט׳
וְהָיָה֙ מִקֹּ֣ל זְנוּתָ֔הּ וַתֶּחֱנַ֖ף אֶת־הָאָ֑רֶץ וַתִּנְאַ֥ף אֶת־הָאֶ֖בֶן וְאֶת־הָעֵֽץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.