קרה לכם פעם שראיתם חבר מקבל עונש על משהו לא טוב שהוא עשה, ומיד אחר כך עשיתם בדיוק את אותו הדבר? רובנו היינו לומדים מהטעות ונזהרים, אבל כאן מסופר על ממלכה שלמה שלא למדה את הלקח. הנביא מתאר סיפור עצוב על שתי "אחיות", שהן בעצם שתי הממלכות של עם ישראל: ממלכת ישראל וממלכת יהודה.
האחות הגדולה, ממלכת ישראל, בגדה בה' והלכה לעבוד עבודה זרה. ה' אומר וָאֵרֶא, כלומר הוא ראה, בחן את המעשים הרעים שלה והחליט להעניש אותה. על אֹדוֹת, שפירושו בגלל, אותה בגידה היא נענשה קשה. המילים שִׁלַּחְתִּיהָ וכן סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ מתארות תהליך של גירושין ופרידה מוחלטת. זהו משל לכך שה' הרחיק את ממלכת ישראל ושלח אותם לגלות ארוכה מאוד, והם איבדו את המלכות שלהם לגמרי, ממש כמו מישהי שעזבה לחלוטין את הבית ועליה נאמר המונח נִאֲפָה.
ומה עם האחות הצעירה, ממלכת יהודה? היא ראתה במו עיניה את החורבן והעונש שקיבלה אחותה הגדולה. במקום להרגיש יראה ולחזור בתשובה, היא בחרה להתעלם. היא עשתה בדיוק את אותם מעשים רעים, ועליה נאמר וַתִּזֶן, מילה שמתארת הפקרות ובגידה בה' למרות שהיא עדיין נחשבה כמי שנמצאת תחת הרשות שלו. למרות ההתנהגות הזו, ממלכת יהודה לא קיבלה ניתוק סופי כמו אחותה. היא אמנם סולקה מביתה ונשלחה לגלות מתוך כעס, אך לא לתמיד, כי בני יהודה עתידים לחזור לארצם לאחר שבעים שנה ולבנות מחדש את המלכות.