קרה לכם פעם שהתלוננתם על משהו לא נעים שקרה לכם, אבל בעצם ידעתם שאתם אלו שגרמתם לו? העם צועק מתוך כאב, וה' פונה אליהם ושואל מַה־תִּזְעַק עַל־שִׁבְרֵךְ ועל כך שאָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ. כלומר, למה אתם צועקים ומתלוננים על השבר והכאב החמור שלכם? אתם מתנהגים כאילו נפגעתם סתם, בלי שום סיבה.
ה' מסביר להם שהמצב קרה בגלל המעשים שלהם. בדרך כלל, יש הבדל בין סוגי מעשים לא טובים: "עוון" הוא מעשה רע שעושים בכוונה, ו"חטא" הוא מעשה רע שעושים בטעות או כי קשה להתאפק. לרוב, מעשים שנעשים בכוונה הם חמורים אבל אין הרבה מהם, וחטאים שנעשים בטעות קורים הרבה יותר. אבל אצל העם המצב החמיר מאוד: המעשים הרעים שנעשו בכוונה הפכו להיות רבים מאוד, וזה מה שנקרא רֹב עֲוֹנֵךְ. בנוסף, גם החטאים הרגילים הפכו להיות עצומים וקשים מאוד, וזה נקרא עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ.
בגלל המצב הזה, ה' אומר להם עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ. הדברים הקשים שקורים לכם הם לא חוסר מזל מקרי, אלא תוצאה ישירה של המעשים שלכם.