ירמיהו, פרק ח׳, פסוק י״ג

תארו לעצמכם שאתם שותלים עץ פרי, מטפלים בו ומשקים אותו, ולפתע כל העלים שלו מתייבשים ונופלים. איך הייתם מרגישים לראות עץ כזה ערום ועצוב? ה' אומר לעם ישראל שזה בדיוק מה שיקרה לארץ בגלל שהם לא שמרו על הברית איתו. הנביא משתמש במילים אָסֹף אֲסִיפֵם, שפירושן שהכל יגיע לסוף ולסיום, והעם ייאלץ לעזוב. הברכה המיוחדת של הארץ תעלם, ויהיה מצב שבו אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה וְהֶעָלֶה נָבֵל. ענבים ותאנים הם הפירות שהכי מסמלים את הברכה, השפע והשלום של ארץ ישראל, אבל כעת לא יישאר מהם דבר. העצים יהיו ריקים לגמרי, ואפילו העלים הירוקים יתייבשו וינבלו לפני הזמן. ולמה כל זה קורה? המילים וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרֽוּם מסבירות את הסיבה. ה' נתן לעם ישראל מתנה יקרה וחשובה מאין כמוה, את התורה והמצוות. תחשבו על זה, אם מלך היה נותן לכם מתנה אישית, בטח הייתם שומרים עליה מכל משמר ומטפחים אותה. על אחת כמה וכמה כשמדובר במתנה ממלך מלכי המלכים. אבל העם לא שמר על המתנה הזו, אלא עבר על המצוות. בגלל שהם לא שמרו על המתנה היקרה שה' נתן להם, נלקחת מהם הזכות ליהנות מהמתנות של הארץ ומהפירות המתוקים שלה.