קרה לכם פעם שממש ציפיתם למשהו טוב ומרגיע, ובמקום זה קרה בדיוק ההפך והרגשתם אכזבה גדולה? זה בדיוק מה שהרגיש העם באותו זמן. הם היו בתקופה קשה של צרות, והם היו במצב של קַוֵּה, כלומר הם כל הזמן קיוו וציפו שהמצב ישתפר ויגיע שלום, אבל הטוב הזה פשוט לא הגיע. הם ייחלו לְעֵת מַרְפֵּה, שזו תקופה של רפואה, מנוחה והחלמה מהכאב. הם חיכו שה' יסלח להם על המעשים שלהם ויתן להם שקט. אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. במקום השלווה שהם כל כך רצו, הגיעה פתאום בְעָתָה, שזו מילה שמתארת פחד גדול, חרדה ובהלה מצרות שמגיעות בבת אחת. הנביא מסביר להם בעצם שאי אפשר רק לקוות לטוב מבלי לשנות את ההתנהגות. בגלל שהם המשיכו במעשים הלא טובים שלהם ולא חזרו בתשובה, התקווה שלהם לשלום הפכה לאכזבה.
ירמיהו, פרק ח׳, פסוק ט״ו
קַוֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין ט֑וֹב לְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖ה וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.