קרה לכם פעם שבכיתם כל כך הרבה, עד שהרגשתם שפשוט נגמרו לכם הדמעות? הנביא ירמיהו נמצא במצב מאוד עצוב. הוא רואה שמתקרבת צרה גדולה על העם, אבל הם לא מוכנים לתקן את המעשים שלהם ולחזור בתשובה. מצד אחד, ההתנהגות הרעה שלהם גורמת לו לרצות להתרחק מהם, אבל מצד שני הוא אוהב אותם אהבה גדולה, ולכן הדבר היחיד שנשאר לו לעשות זה לבכות מרוב צער.
הוא אומר מִי יִתֵּן, כלומר הוא מבקש ומתחנן: הלוואי שרֹאשִׁי מַיִם וגם עֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה. הנביא מבקש שהראש שלו יהפוך כולו למים, והעיניים שלו יהיו כמו מעיין שמוציא דמעות בלי הפסקה. ולמה הוא מבקש את זה? כי בדרך כלל, כשבוכים המון זמן, הדמעות בסוף נגמרות. אבל ירמיהו רוצה שהראש שלו יזרים לעיניים מים באופן קבוע, כדי שהוא יוכל להמשיך לבכות ביום ובלילה מבלי לעצור. הוא כל כך כאוב, שהוא רוצה לבכות אֵת חַלְלֵי העם שלו, כלומר לבכות על האנשים שנפגעו בגלל הצרה, ולא להפסיק לרגע.