גזרת חורבן קשה מרחפת על העם, שבה ה' מכריז אָסֹף אֲסִיפֵם, כלומר כליה מוחלטת וסילוק, או קיבוץ של התושבים אל ערי המבצר מאימת האויב. כתוצאה מכך תשרור בארץ שממה חקלאית, אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה וְהֶעָלֶה נָבֵל, כך שסמלי הברכה המובהקים יוותרו ללא פרי ואף עליהם יתייבשו בטרם עת. פורענות זו באה כעונש על וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרוּם, שכן ה' נתן לעם את התורה והם הפרו אותה ועברו עליה. בשל עבירה זו, כל שפע הפירות שניתן להם יעבור לידי האויבים, והעם עצמו יסולק מארצו וייצא לגלות.
ירמיהו, פרק ח׳, פסוק י״ג
אָסֹ֥ף אֲסִיפֵ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֵין֩ עֲנָבִ֨ים בַּגֶּ֜פֶן וְאֵ֧ין תְּאֵנִ֣ים בַּתְּאֵנָ֗ה וְהֶעָלֶה֙ נָבֵ֔ל וָאֶתֵּ֥ן לָהֶ֖ם יַעַבְרֽוּם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.