ירמיהו, פרק ח׳, פסוק ד׳

קרה לכם פעם שמעדתם ונפלתם בזמן שרצתם בהפסקה? מה עשיתם מיד אחר כך? בטח קמתם, ניערתם את הבגדים והמשכתם הלאה. זה בדיוק מה שהנביא שואל את העם. הוא שואל אותם הֲיִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ, כלומר, האם הגיוני שאנשים יפלו ולא יקומו בחזרה על הרגליים? ברור שלא. לכן זה כל כך מוזר שכאשר העם נופל ונכשל במעשים לא טובים, הוא בוחר להישאר במקום ולא לתקן את ההתנהגות שלו. מיד אחר כך הוא ממשיך ושואל אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב. הכוונה היא שאם אדם יחזור בו מההתנהגות הרעה שלו וישוב לעשות טוב, האם ה' לא ישוב ויסלח לו? הרי מעולם לא קרה שמישהו באמת רצה להשתפר וה' סירב לסלוח לו. הנביא בעצם אומר לעם שאין שום היגיון להתעקש ולהמשיך בדרך הלא טובה, כי תמיד אפשר לקום, לבקש סליחה ולהתחיל מחדש.