יצא לכם לתהות מה קורה כשחברה שלמה, מהאדם הפשוט ביותר ועד למנהיגים החשובים ביותר, שוכחת איך להתנהג ביושר? ירמיהו מסביר שהעונש הכבד שמגיע לעם קורה בגלל שהם התקלקלו מאוד, וכולם משתתפים בזה. הבעיה המרכזית היא שכִּי מִקָּטֹן וְעַד־גָּדוֹל כֻּלֹּה בֹּצֵעַ בָּצַע. כלומר, כולם חושבים רק על כסף, גוזלים ולוקחים דברים שלא שלהם. ההשחתה הגיעה גם להנהגה, ומִנָּבִיא וְעַד־כֹּהֵן כֻּלֹּה עֹשֶׂה שָּׁקֶר. המנהיגים הרוחניים פועלים ברמאות, עובדים לאלילים והופכים לנביאי שקר.
בגלל המעשים האלה, העם יאבד את הדברים שיקרים לו. נאמר אֶתֵּן אֶת־נְשֵׁיהֶם לַאֲחֵרִים, כלומר המשפחות יילקחו לידי עם זר, ואת שְׂדוֹתֵיהֶם לְיוֹרְשִׁים, שזה אומר שהאדמות שלהם יעברו לאויבים שישתלטו עליהן בזמן הגלות ויתנהגו כאילו הם הבעלים החוקיים.
הדבר הכי עצוב הוא שהעם בכלל לא מבין שהוא טועה. הם לא חוטאים רק בגלל יצר רע שאפשר לתקן, אלא הם פשוט עזבו את התורה של ה׳ לגמרי. הם חושבים שהם מתנהגים בסדר גמור, ולכן הם בכלל לא מתביישים במעשים שלהם. האזהרה הזו כל כך חשובה, עד שהיא חוזרת שוב בספר ירמיהו כדי להדגיש עד כמה המצב חמור.