השגחת ה' הפרטית בטבע ניכרת בחושיו של הנשר, המספק מזון זמין לעופות הצעירים שלו. ואפרחו יעלעו דם, כלומר הגוזלים גומעים ובולעים את הדם במהירות, ויש המפרשים שהם אף שוברים את צלעות הטרף כדי להוציאו. הבשר מובא אליהם במהירות רבה בעודו טרי, ובאשר חללים שם הוא, שכן בכל מקום שבו ישנם הרוגים או פגרים הנשר מתייצב מיד. יכולת זו מתאפשרת בזכות חוש הראייה שלו, המאפשר לו לאתר טרף ממרחקים עצומים ולעוט עליו. מתיאור זה נלמד קל וחומר: אם ה' דואג במדויק לעופות הדורסים, ברור שהשגחתו חלה גם על האדם.
איוב, פרק ל״ט, פסוק ל׳
וְאֶפְרֹחָ֥ו יְעַלְעוּ־דָ֑ם וּבַאֲשֶׁ֥ר חֲ֝לָלִ֗ים שָׁ֣ם הֽוּא׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.