גבורתו יוצאת הדופן של הסוס בשדה הקרב מתבטאת בהיעדר מוחלט של פחד מול סכנה. הפרשנים מסכימים כי הסוס מתאפיין באומץ לב נדיר. יִשְׂחַק לְפַחַד, הוא לועג לכל דבר שאמור לעורר אימה, ואף לדברים שהיו מפחידים בני אדם [אבן עזרא]. גם כאשר ניצבים מולו מראות מעוררי חרדה, הוא אינו נרתע [אלשיך], וְלֹא יֵחָת, כלומר אינו פוחד או רועד [רש"י, מצודת ציון].
יתרה מכך, וְלֹא־יָשׁוּב מִפְּנֵי־חָרֶב, הסוס אינו נסוג לאחור ואינו בורח [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. אפילו כאשר מונפת מולו חרב שלופה, הוא ממשיך בדרכו ללא רתע [אלשיך]. התנהגות זו מדגישה את ייחודו של הסוס, שכן בניגוד לשאר בעלי החיים הנבהלים ונסים מפני הברק של חרב שנונה, הסוס עומד בגבורה ואינו נסוג מן המערכה [מלבי"ם].