איוב מסכים שה' שופט בצדק ומעניש רשעים, ומצהיר על כך במילים אמנם ידעתי כי כן. עם זאת, הוא מציג את חוסר האונים של האדם ושואל ומה יצדק אנוש עם אל, שכן אי אפשר לצאת מנצח בדין מול בורא שאינו מספק בורר ואינו מסביר את סיבת הייסורים. הפער העצום בין אנוש, יצור חומרי ושפל המועד לחטוא, לבין אל בעל היכולת המוחלטת, גורם לכך שכל חטא קל נחשב לחמור ביותר ומונע כל אפשרות לזכות במשפט. בנוסף, גם אם האדם יצליח להיות צדיק, אין לכך משמעות מעשית בעולם הנתון לחוקי הטבע, שבו צדיק ורשע חולקים בסופו של דבר גורל אחיד ומקרי.
איוב, פרק ט׳, פסוק ב׳
אׇ֭מְנָם יָדַ֣עְתִּי כִי־כֵ֑ן וּמַה־יִּצְדַּ֖ק אֱנ֣וֹשׁ עִם־אֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.