איוב מבטא חוסר אונים מוחלט בעמידה למשפט מול ה', שכן כל ניסיון להגן על חפותו יהפוך לכתב אישום נגדו. גם אִם־אֶצְדָּק והצדק עמי, פִּי יַרְשִׁיעֵנִי ויכשיל אותי בדיבורי מתוך יראה מה', או שעצם הטענה שאני צדיק ונענשתי לחינם היא רשעות המייחסת עוול לה'. איוב ממשיך ומכריז תָּם־אָנִי, אך מוסיף וַיַּעְקְשֵׁנִי, לשון עקמומיות שהיא ההפך הגמור מתמימותו. עקמומיות זו משמעותה שה' יעקם את דבריו נגדו, או שהייסורים הקשים הם ששברו ועיקמו את נפשו השלמה, עד שנאלץ להתלונן ולהרהר אחר הצדק האלוהי.
איוב, פרק ט׳, פסוק כ׳
אִם־אֶ֭צְדָּק פִּ֣י יַרְשִׁיעֵ֑נִי תׇּֽם־אָ֝֗נִי וַֽיַּעְקְשֵֽׁנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.