הפער העצום בין האדם הקרוץ מחומר לבין הבורא הופך כל ניסיון לדיון משפטי או תיאולוגי לבלתי אפשרי. משמעות המילים לָרִיב עִמּוֹ היא להתווכח עמו [רש"י]. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שאם אדם, ואפילו אדם צדיק, ירצה להתווכח עם ה' ולבוא אליו בטענות על כך שקופח שכרו, ה' לא ישיב לו אפילו על שאלה או טענה אַחַת מִנִּי אָלֶף משאלותיו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
מתוך חוסר המענה האלוהי עולה קושי מהותי: מכיוון שה' אינו עונה כלל, אין שום דרך שבה האדם יצליח להצטדק מולו או לגבור עליו בוויכוח באמצעות חוכמתו [מלבי"ם]. חוסר היכולת להתווכח נובע מסתירה מובנית במצבו של האדם מול בוראו: מצד אחד, בני האדם הם יצורים חומריים שמועדים לכישלון, והם כה חסרי חשיבות בעיני ה' עד שהוא אינו טורח לענות לטענותיהם. אך מצד שני, למרות אפסותם, ה' מדקדק עמם ומעניש אותם על עוונותיהם. מציאות זו מותירה את האדם חסר אונים וללא יכולת לבוא בתוכחה [אלשיך].
גישה נוספת מפרשת את חוסר המענה של ה' לא כהימנעות מוויכוח מילולי, אלא כהימנעות מתגובה מעשית בעולם. לפי פירוש זה, ה' אינו ממהר להגיב למעשי בני האדם, והוא לא ישיב לאדם כגמולו המיידי, בין אם במתן שכר על מעשה טוב ובין אם בעונש על מעשה רע, אפילו פעם אחת מתוך אלף פעמים [תקות אנוש].