גדולתו של ה' באה לידי ביטוי במעשים אינסופיים המקיפים את כלל המציאות, החל ממעשה בראשית ועד להנהגת העולם היומיומית. לאחר שהוזכרו מקצת ממעשי ה' בפסוקים הקודמים, באה הכרזה זו לכלול את כל שאר הפעולות והכוחות שאינם מוזכרים במפורש [תקות אנוש].
הפרשנים מסבירים כי גְדֹלוֹת עַד־אֵין חֵקֶר הן פעולות כה נשגבות עד שאי אפשר כלל לחקור ולהבין אותן, ונִפְלָאוֹת עַד־אֵין מִסְפָּר מציין את הכמות העצומה של מעשים אלו, שריבויים מונע כל אפשרות למנותם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
יש הרואים בפסוק קשר ישיר בין בריאת העולם לבין הנסים המתרחשים בו. המילה גְדֹלוֹת מתייחסת לכלל מעשי בראשית ויצירת הטבע, בעוד שהמילה נִפְלָאוֹת מכוונת לשינויים שה' עושה בתוך חוקי הטבע. היכולת לשנות את הטבע ולעשות פלאות היא ההוכחה הברורה ביותר לכך שה' הוא אכן בורא העולם, שכן רק מי שיצר את המערכת יכול לגזור עליה כרצונו ולשנותה [אלשיך]. פלאות וכוחות אלו אינם נחלת העבר בלבד, אלא הם מתחדשים בעולם בכל יום ויום, ומשפיעים על בני האדם ועל שאר הנבראים [תקות אנוש].
מנקודת מבט רחבה יותר, פעולותיו של ה' מתקיימות במערכת קיום כוללת של עולמות שאין להם מספר. במערכת כה עצומה, אפילו פרטים גדולים כמו השמש וצבא השמיים בטלים כאין וכאפס. מתוך ראייה זו, הפסד או פגיעה בפרט מסוים בתוך המציאות אינם נחשבים לרע או לחיסרון כאשר בוחנים אותם ביחס לשלמותה של הבריאה כולה [מלבי"ם].