איוב, פרק ט׳, פסוק י״ט

איוב ניצב חסר אונים מול ה', לכוד בין כוחו המוחלט של הבורא לבין חוסר היכולת לזכות לדין צדק. הוא מצהיר כי אִם־לְכֹחַ אַמִּיץ הִנֵּה, כלומר אם מדובר במאבק, ה' חזק ממנו ואין דרך להכריחו לרחם, וכוחו זה אף ניכר בכך שהוא משאיר את איוב בחיים בעל כורחו למרות ייסוריו. מנגד, וְאִם־לְמִשְׁפָּט על חטאיו, הוא תוהה מִי יוֹעִידֵנִי, כלומר מי יקבע מועד ויזמן אותם לבית הדין, שכן אין שופט עליון שיוכל להכריע ביניהם או להעיד לטובתו. לחלופין, ייתכן שאיוב דווקא חפץ במשפט כדי לברר את עוונו, אך מחמת בושתו הוא מחפש מתווך שיזמן את ה' לדין במקומו.