במערכת היחסים המשפטית מול ה' מתגלה פער בלתי ניתן לגישור, שכן אין בנמצא שופט או בורר, מוֹכִיחַ, שיוכל לברר את הדברים לעומקם ולקבוע עם מי הצדק. היעדרה של סמכות עליונה מונעת את האפשרות שמישהו יָשֵׁת יָדוֹ עַל שְׁנֵינוּ, כלומר יטיל שלטון על שני הצדדים כדי להבטיח הליך שוויוני ולמנוע מהצד החזק לנצל את כוחו. פעולה זו נועדה גם לשמש כקניין משפטי המבטיח שהצדדים לא יברחו עד לסיום הדין, ולהשוות את מעמדם של הנידונים, דבר שאינו אפשרי כלל בין אדם לבוראו. מתוך ייאוש זה מבהיר איוב לרעיו כי אם אינם מסוגלים להכריע בוויכוח אנושי, הם ודאי אינם ראויים לשמש כבוררים מול ה'. מעבר לכך, התערבות של צד שלישי תוביל לפשרה שאינה נחשבת להכרעה משפטית תקפה, ולכן לא ניתן למצוא בורר שיחיל את סברתו על שני הצדדים באופן מוחלט.
איוב, פרק ט׳, פסוק ל״ג
לֹ֣א יֵשׁ־בֵּינֵ֣ינוּ מוֹכִ֑יחַ יָשֵׁ֖ת יָד֣וֹ עַל־שְׁנֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.