הפער התהומי בין הבורא האינסופי לאדם המוגבל מתבטא בחוסר האונים האנושי מול הנוכחות האלוהית, כך שכאשר ה' יַעֲבֹר עָלַי, כלומר יחלוף ממש מול פניי, אהיה עיוור לנוכחותו וְלֹא אֶרְאֶה אותו או אשיג את דרכיו. חוסר יכולת זה מותיר את האדם פגיע וחשוף, ללא יכולת להישמר או לחזות את פעולותיו של ה'. בעוד שאת הנהגת חוקי הטבע הקבועים האדם עשוי להבין גם אם אינו רואה, הרי שכאשר ה' וְיַחֲלֹף, כלומר יעבור ויפעל דרך אירועים פתאומיים ומקריים, האדם מודה כי וְלֹא־אָבִין לוֹ כלל. הסתרה זו פועלת גם במישור הרוחני, שכן האדם אינו מבחין מתי ה' מתקרב אליו כדי שיוכל לדבוק בו, ואינו מבין מתי הוא מתרחק ממנו עקב חטא כדי שיוכל לתקן את דרכיו ולשוב בתשובה.
איוב, פרק ט׳, פסוק י״א
הֵ֤ן יַעֲבֹ֣ר עָ֭לַי וְלֹ֣א אֶרְאֶ֑ה וְ֝יַחֲלֹ֗ף וְֽלֹא־אָבִ֥ין לֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.