איוב, פרק ט׳, פסוק כ״ג

כאשר אסון פתאומי המכה בחוזקה כמו שׁוֹט בא לעולם, הוא פוגע גם בצדיקים חפים מפשע ויָמִית אותם פִּתְאֹם. במצב כזה, נראה כי ה' או האסון עצמו יִלְעָג לסבלם הממושך ולהתמוססות גופם של הנְקִיִּם, ומוכיח לכאורה שאין הבדל בין צדיק לרשע. מנגד, ייתכן שדווקא הרשע שמת מיתה מהירה הוא זה שלועג לְמַסַּת הצדיק המעונה, שכן הוא מעדיף מוות מהיר על פני חיים של כאב מתמשך. לחלופין, המילה לְמַסַּת מתפרשת מלשון ניסיון, ומשמעות הדבר היא שאִם האדם מת בפתאומיות במהלך ייסוריו, המציאות עצמה לועגת למבחן של החפים מפשע שסבלו לחינם.