גם כאשר האדם משוכנע בחפותו, אִם צָדַקְתִּי, הוא מבין כי לֹא אֶעֱנֶה ולא יוכל להתווכח עם ה' מתוך יראה עצומה ותחושת אפסות מול גדולת הבורא. מכיוון שטענות משפטיות לא יועילו, נותרת לו האפשרות לוותר על ההצטדקות ולפנות לִמְשֹׁפְטִי, השופט הפועל על פי שורת הדין, ולומר לו אֶתְחַנָּן כדי לבקש רחמים. מנגד, ייתכן שקריאה זו נאמרת מתוך ייאוש ובתמיהה, וכי אֶתְחַנָּן? שהרי אם הצדק לא הועיל, קל וחומר שבקשת חסד לא תעזור מול שופט נוקשה שאינו מרחם, ופנייה למסלול של תחנונים אף עלולה להתפרש כהודאה באשמה.
איוב, פרק ט׳, פסוק ט״ו
אֲשֶׁ֣ר אִם־צָ֭דַקְתִּי לֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה לִ֝מְשֹׁפְטִ֗י אֶתְחַנָּֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.