איוב מתלבט כיצד להתמודד עם סבלו ומבין שבין אם ישתוק ובין אם יזעק, ייסוריו לא ירפו ממנו. הוא אומר יָגֹ֥רְתִּי, מילה המבטאת במקביל את שאיפתו לאסוף ולהדחיק בתוכו את כׇל־עַצְּבֹתָ֑י, שהם צערו ותסכולו, יחד עם הפחד העמוק שלו מפני אותה שתיקה. הוא חושש שאם יבליג, הייסורים רק יתארכו ויתעצמו עד שיסבול את מלוא המכסה שנגזרה עליו. לכן הוא מגיע להכרה המרירה וקובע יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־לֹ֥א תְנַקֵּֽנִי, שכן הוא מבין שה' לא יפטור אותו מן העונש, ואף חרד שלא יסלח לו על התלונות הקשות שכבר הטיח בו.
איוב, פרק ט׳, פסוק כ״ח
יָגֹ֥רְתִּי כׇל־עַצְּבֹתָ֑י יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־לֹ֥א תְנַקֵּֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.