מתוך ייאוש עמוק מקיומו של צדק אלוהי, איוב דוחה את הטענה שייסורי הצדיקים נועדו לטובתם. מסקנתו הנחרצת היא כי מציאות אַחַת הִיא בעולם, וישנו גורל זהה לכולם שאינו מושפע מהשגחה פרטית אלא מחוקי טבע שאינם מבחינים בין טוב לרע. עַל־כֵּן אָמַרְתִּי כי ההרס והאובדן פוגעים בכולם במידה שווה, וכי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה. חוסר ההבחנה של ה' בין האדם השלם והצדיק לבין החוטא נובע מפחיתות ערכו העצומה של האדם מול הבורא, המבטלת כל חשיבות להבדלים המוסריים ביניהם.
איוב, פרק ט׳, פסוק כ״ב
אַחַ֗ת הִ֥֫יא עַל־כֵּ֥ן אָמַ֑רְתִּי תָּ֥ם וְ֝רָשָׁ֗ע ה֣וּא מְכַלֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.