איוב חש חוסר אונים, וטוען כי למרות מאמציו להיטהר, ה' יוריד וישקיע אותו אל בור הקבר. במקום טהרה במים, אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי, כלומר הוא ישוקע בטיט השאול כדימוי לאשמה כבדה ולטומאה ביום המשפט. במצב זה וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי, כך שאפילו בגדיו יסלדו ממנו. סלידה זו מתפרשת כרתיעה פיזית מפצעיו, כהפיכת הבגדים לקטגורים המרשיעים אותו, או אף כרמז לבגדי הישע הרוחניים שיתרחקו מנשמתו בעולם הבא עד שתסתיים טהרתו.
איוב, פרק ט׳, פסוק ל״א
אָ֭ז בַּשַּׁ֣חַת תִּטְבְּלֵ֑נִי וְ֝תִעֲב֗וּנִי שַׂלְמוֹתָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.