כאשר אֱלוֹהַּ מחליט להעניש, משפטו מוחלט ואין כוח בעולם שיכול להניא אותו מהחלטתו. הוא לֹא־יָשִׁיב אַפּוֹ ואינו בולם את כעסו, כך שאין שום טעם בוויכוח משפטי מולו ואפילו טענות הגנה צודקות אינן מועילות. משום כך, תַּחְתָּו שָׁחֲחוּ והתכופפו בהכנעה כל מי שניסו להתייצב נגדו. כוחות אלו, המכונים עֹזְרֵי רָהַב בשל גאוותם וחוזקם, כוללים שליטים ארציים רבי עוצמה או מלאכים וכוחות שמימיים שניסו להגן על אומות גאוותניות. בסופו של דבר, כל הכוחות הללו, ויש המדמים זאת אף למשרתי ההרס של הכעס עצמו, מושפלים ונכנעים לחלוטין תחתיו.
איוב, פרק ט׳, פסוק י״ג
אֱ֭לוֹהַּ לֹא־יָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ תַּחְתָּ֥ו שָׁ֝חֲח֗וּ עֹ֣זְרֵי רָֽהַב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.