יצא לכם פעם לראות משהו כל כך נדיר, שמיד רצתם לשאול את המבוגרים אם הם אי פעם נתקלו בדבר כזה בעבר? הנביא יואל פותח את דבריו בהודעה על אירוע גדול שעומד לקרות. הוא קורא קודם כל למנהיגי העם ואומר שִׁמְעוּ־זֹאת הַזְּקֵנִים. למה הוא פונה דווקא אליהם? כי הם חיו הרבה שנים, ראו המון דברים, והם יכולים להעיד אם קרה אי פעם דבר כזה. בנוסף, כשהעם רואה שהמנהיגים מקשיבים ברצינות לדברי הנביא, גם הוא מושפע ומתחיל להקשיב. המילה שִׁמְעוּ מראה על דרגת הקשבה גבוהה וחשובה שמתאימה למנהיגים.
אחר כך הוא פונה לשאר העם ואומר וְהַאֲזִינוּ כֹּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כלומר הטו אוזן והקשיבו היטב. המטרה היא שכולם ישמעו על המאורע הזה ויוכלו לספר עליו לילדים שלהם בעתיד. הנביא שואל את כולם הֶהָיְתָה זֹּאת בִּימֵיכֶם וְאִם בִּימֵי אֲבֹתֵיכֶם. האות ה' בתחילת המילה הֶהָיְתָה משמשת כסימן שאלה, כלומר: האם התרחשה כזאת? המילה זֹּאת מתייחסת למכת הארבה, נחיל חרקים גדול שעומד להגיע לארץ.
אולי תשאלו, הרי במצרים הייתה מכת ארבה ענקית שכתוב עליה שלא תהיה כמוה לעולם? ההבדל הוא שבמצרים היה רק סוג אחד של ארבה שהגיע בפעם אחת. כאן, הנביא מדבר על משהו שונה: ארבעה סוגים שונים של חרקים שיגיעו בזה אחר זה במשך ארבע שנים ברציפות. אירוע ארוך ומורכב כזה באמת לא קרה מעולם, לא בימיהם ולא בימי אבותיהם.