קרה לכם פעם שהייתם שקועים בשינה עמוקה, ומישהו היה צריך לקרוא לכם חזק כדי שתתעוררו כי קרה משהו דחוף? הנביא עושה בדיוק את זה. הוא קורא לאנשים להתעורר מיד, כי קרה אסון גדול. מכת ארבה אכלה את כל הגפנים, ולא נשארו ענבים. הנביא פונה לשתי קבוצות של אנשים. קודם כל הוא קורא לאותם שִׁכּוֹרִים, אנשים ששותים כל כך הרבה עד שהם תמיד מטושטשים וישנוניים, ואומר להם הָקִיצוּ, כלומר תתעוררו מהשינה שלכם! אחר כך הוא פונה גם אל כׇּל־שֹׁתֵי יָיִן, אנשים רגילים שפשוט אוהבים לשתות יין וליהנות. הנביא מבקש מכולם להתעורר, לזעוק וגם וְהֵילִילוּ, שזה אומר ליילל ולבכות בקול רם. על מה הם בוכים? על העָסִיס, שהוא יין משובח וטוב או מיץ ענבים מתוק. המיץ הזה נקרא כך כי כדי להכין אותו צריך לדרוך ולמעוך את הענבים ברגליים. עכשיו, בגלל הארבה, כבר לא יהיה להם יותר את המשקה הטוב הזה, ולכן כולם חייבים להתעורר ולהבין את המצב.
יואל, פרק א׳, פסוק ה׳
הָקִ֤יצוּ שִׁכּוֹרִים֙ וּבְכ֔וּ וְהֵילִ֖לוּ כׇּל־שֹׁ֣תֵי יָ֑יִן עַל־עָסִ֕יס כִּ֥י נִכְרַ֖ת מִפִּיכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.