קרה לכם פעם ששיחקתם מחבואים והמחפש רץ לחפש אתכם במקום לגמרי לא נכון, בזמן שאתם בכלל התחבאתם ממש קרוב אליו? זה בדיוק מה שקרה למרגלים. אנשי המלך יצאו למרדף מתוח בחושך כדי לתפוס אותם. כשהכתוב מספר כי וְהָאֲנָשִׁים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, הכוונה היא שהם רק חשבו שהם רודפים אחריהם. במציאות המרגלים בכלל לא ברחו, אלא שכבו בשקט והסתתרו על הגג של רחב.
הרודפים רכבו מהר על הסוסים שלהם ופנו דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת. המילה עַל פירושה כאן עד, והמילה הַמַּעְבְּרוֹת מתארת את המקומות בנהר שאפשר לחצות אותם. אנשי המלך היו בטוחים שהמרגלים מנסים לחזור ברגל למחנה ישראל, וקיוו להשיג אותם שם.
בינתיים בעיר יריחו מפלס הלחץ עלה. נאמר כי וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ אַחֲרֵי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם. הכוונה היא לשער הגדול של העיר. שומרי העיר מיהרו לנעול את השער מיד אחרי שהרודפים יצאו החוצה. הם עשו זאת כדי להיות בטוחים שאם המרגלים במקרה עדיין מתחבאים בתוך העיר, הם יהיו כלואים בפנים ולא יוכלו לברוח.