קרה לכם פעם שהרגשתם שהכל סביבכם משתבש, ושאלתם את עצמכם איפה ה' ולמה הוא לא עוזר? זה בדיוק מה שמרגיש גדעון. כשהוא פוגש את מי שמדבר אליו, הוא לא בטוח אם זה נביא או מלאך, אבל הוא פונה אליו בענווה ובכאב גדול. הוא פותח במילים בִּי אֲדֹנִי, שפירושן פשוט "אנא", בבקשה.
גדעון שואל שאלה קשה: אם ה' באמת איתנו, למה מְצָאַתְנוּ, כלומר למה קרתה לנו, כל הצרה הזאת? השיחה הזו מתקיימת בליל הפסח. גדעון בדיוק שמע את אבא שלו מספר על הניסים הגדולים של יציאת מצרים, והוא לא מבין איפה הניסים האלה עכשיו. הוא טוען שאם ה' הציל את אבותינו במצרים בחינם למרות שהם לא היו מושלמים, הוא בוודאי יכול להציל גם אותנו היום, במיוחד כשאנחנו כבר העם הנבחר שלו. הרי בשביל מה אנחנו מעבירים את סיפור יציאת מצרים מדור לדור, אם לא כדי להאמין שה' תמיד יציל אותנו?
מתוך עצב גדול, גדעון אומר שה' נְטָשָׁנוּ, כלומר עזב אותנו לחלוטין. בני ישראל זעקו אל ה' בדיוק כמו שעשו במצרים, אבל במקום ישועה, הגיע אליהם נביא שהעיר להם על המעשים שלהם. גדעון חשב בטעות שזה אומר שה' לא רוצה להקשיב להם והשאיר אותם לבד. הוא עדיין לא ידע שהדברים של הנביא נועדו רק כדי לעזור לעם לתקן את דרכיו, ולהכין את הלב שלהם להצלה הגדולה שעומדת להגיע.