שופטים, פרק ו׳, פסוק ל״ז

חשבתם פעם איך זה מרגיש לקבל תפקיד ענק, כמו להציל את כל העם, ולרצות להיות בטוחים לגמרי שזה באמת מה שה' מבקש מכם? זה בדיוק מה שקורה לגדעון. כדי להיות בטוח שהוא באמת נבחר להושיע את ישראל, הוא מבקש מה' סימן מיוחד ופלאי. גדעון אומר לה' שהוא מַצִּיג, כלומר מניח, גִּזַּת הַצֶּמֶר שהיא חתיכת צמר שגזזו מהכבשה, בחוץ על האדמה. הוא מבקש שבלילה ירד טל וירטיב רק את הצמר, ואילו על כל שאר האדמה מסביב יהיה חֹרֶב, כלומר יובש מוחלט. גדעון מסביר שאם הנס הזה יקרה, אז וְיָדַעְתִּי, הוא ידע בוודאות שה' יעזור לו להציל את ישראל. למבחן המיוחד הזה יש גם משמעות עמוקה. הטל מסמל את הברכה שה' מוריד אלינו. באותו זמן עם ישראל לא התנהג כל כך טוב, ולכן הם היו כמו האדמה היבשה שאין בה טל. גדעון בעצם שואל את ה' האם בזכות המעשים הטובים שלו הוא יצליח להביא את הברכה, ממש כמו הצמר הרטוב, ולהציל את העם.