תארו לעצמכם שאתם מבקשים עזרה דחופה, אבל במקום לעזור לכם מיד, מבקשים מכם קודם כל לעצור ולחשוב על ההתנהגות שלכם. זה בדיוק מה שקורה כשבני ישראל זועקים לעזרה. לפני שהישועה מגיעה, ה' שולח אליהם אִישׁ נָבִיא. המפרשים מסבירים שהנביא הזה הוא פנחס, שהיה מופיע ונעלם ממקום למקום כדי להעביר את דבר ה', ממש כמו אליהו הנביא. התפקיד שלו הוא לעזור לעם להבין שהצרות שלהם הגיעו בגלל שהם שכחו להגיד תודה על כל הטוב שקיבלו.
ה' מדבר אליהם דרך הנביא בגוף ראשון, כדי להראות להם שלמרות שהם טעו, הוא עדיין אוהב אותם, מדבר איתם פנים אל פנים ולא מוותר עליהם. כשהעם מקשיב לדברי הנביא בשתיקה ובהבנה, זה עוזר להם לתקן את המעשים שלהם ופותח את הדרך להצלה.
כדי להמחיש לעם כמה הם צריכים להכיר טובה, הנביא מזכיר להם את חסדי העבר. כשהוא אומר אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, הוא מזכיר להם את הניסים הגדולים שמוכיחים שה' שולט לגמרי בעולם שלנו ובכל מה שקורה בו. כשהוא מוסיף וָאֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית עֲבָדִים, יש לזה משמעות עמוקה מאוד. באותם ימים האמינו שמצרים היא מקום קבוע של עבדים, שבו עבד לעולם לא יכול להשתחרר בגלל חוקי הכוכבים והמזלות. כשה' הוציא את בני ישראל משם, הוא שבר את החוקים האלה והוכיח שהוא השליט המוחלט לא רק בארץ, אלא גם בשמיים.