וָאֹמְרָ֣ה לָכֶ֗ם אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם לֹ֤א תִֽירְאוּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יוֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקוֹלִֽי׃ {פ}
דברי הנביא נושאים אופי של תוכחה נוקבת, אשר אינה מציעה פתרון מיידי למצוקת העם אלא רק מצביעה על שורש הבעיה [ביאור שטיינזלץ]. הציווי לֹא תִירְאוּ מתפרש כאזהרה שלא לכבד ושלא לעבוד את אלוהי האמורי.
הפרשנים מסכימים כי סיומו של הפסוק, במילים וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי, מבהיר את סיבת המשבר. מצבו השפל של העם והרעה שבאה עליו הם עונש ישיר על כך שהמרו את צו ה' ולא עמדו בתנאי שהציב להם. מתוך תוכחה זו עולה הדרישה הברורה כי על העם לשוב אליו [ביאור שטיינזלץ].
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיוהתחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.
