ה' נענה לבקשתו השנייה של גדעון, הופך את סדרי הטבע ומייבש את הגיזה בעוד הארץ כולה נרטבת. נס זה אינו רק הוכחה לכוחו של ה', אלא נושא בחובו מסר סמוי על מהלך המלחמה הצפויה מול מדיין.
בשונה מהנס הראשון, הנס השני מנותק לחלוטין מחוקי הטבע ומהווה התערבות אלוהית ישירה וגלויה. שני הניסים שביקש גדעון משלימים זה את זה ומרמזים על שני שלבי הניצחון העתידי: הנס הראשון סימל את השלב שבו גדעון יכה את מחנה מדיין בכוחות עצמו. הנס השני, לעומת זאת, מסמל את המשך המערכה. המצב שבו יש חֹרֶב אֶל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ מורה על כך שכוחו של גדעון (המשול לגיזה) לא יספיק לבדו כדי להשלים את הניצחון הסופי. מנגד, המצב שבו וְעַל כָּל הָאָרֶץ הָיָה טָל מסמל את שאר העם שיצטרף למערכה ויכריע את האויב [מלבי"ם].
מבחינת נוסח הכתוב, השימוש במילים אֶל הַגִּזָּה נתמך על ידי התרגום הקדום, אף שקיימות גרסאות בספרים אחרים בהן נכתב "על הגזה" במקום המילה "אל" [מנחת שי].