תארו לעצמכם מצב שבו אתם צריכים להחביא את האוכל שלכם כדי שאף אחד לא ייקח אותו. זה בדיוק מה שקרה לגדעון. באותה תקופה, האויבים ממדיין היו לוקחים את היבולים של בני ישראל. לכן, גדעון היה חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת. בדרך כלל, מכינים את החיטה בשדה פתוח וגדול, אבל גדעון נאלץ להכות בחיטה בעזרת מקל בתוך גַּת, שזה בכלל מקום שבו דורכים על ענבים. הוא עשה זאת לְהָנִים מִפְּנֵי מִדְיָן, כלומר כדי להסתיר ולהחביא את האוכל מהאויבים. המדיינים לא חשבו לחפש שם אוכל, כי עונת הענבים עדיין לא הגיעה.
גדעון עשה את העבודה המסוכנת הזו במקום אבא שלו המבוגר, כדי שאבא שלו יישאר מוגן בתוך הבית. גדעון היה אמיץ, והוא גם אהב מאוד את עם ישראל וביקש מ-ה' שיעשה להם נסים. בזכות המעשים הטובים האלו, הוא נבחר להיות המנהיג שיציל את העם. מלאך ה' הגיע אליו, וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה, שזה סוג של עץ. מלאכים לא באמת מתעייפים וצריכים לשבת, אבל המלאך התיישב שם בכוונה כדי לתפוס את המקום, וכך חיילים של האויב לא יבואו לנוח בצל העץ. בצורה כזו, גדעון יכול היה להירגע מהפחד, להיות רגוע, ולהקשיב לשליחות החשובה שהמלאך הביא לו.