חשבתם פעם איך זה מרגיש כשאויבים מציקים בלי הפסקה וצריך לעזוב את הבית ולמצוא מקום מחבוא בטבע? בני ישראל סבלו מאוד מהמדינים. מדין הייתה אומה קטנה של אנשים שנדדו במדבר, אבל הם התנהגו בחוצפה ובקשיחות רבה, ובאו כדי להרוס ולגנוב את היבול שצמח בשדות. המילה וַתָּעַז פירושה כוח והתחזקות, והיא מתארת איך הלחץ וההצקות של המדינים הלכו וגברו, עד שבני ישראל כבר לא יכלו להישאר בבתים שלהם והיו חייבים לפעול. הכתוב מציין שהם עשו זאת מִפְּנֵי מִדְיָן, כלומר, מתוך צורך אמיתי להסתתר ולהחביא את האוכל שלהם מפני השודדים.
כדי לשמור על עצמם, בני ישראל הכינו בהרים שלושה סוגים של מקומות מסתור. המקום הראשון היה הַמִּנְהָרוֹת, שהיו חללים סודיים מתחת לאדמה. השם שלהן מגיע מהמילה "אור" או "נהרה", כי היה בהן פתח קטן ונסתר למעלה שדרכו נכנס קצת אור יום. בנוסף, הם התחבאו בתוך הַמְּעָרוֹת הרגילות שהיו בטבע. המקום השלישי היה הַמְּצָדוֹת, שהן מבצרים חזקים ומוגנים. את המבצרים האלה הם בנו בתוך היערות, על ידי כך שכרתו עצים והניחו אותם כמו חומת מגן סביב המקום שבו הם חיו.