תארו לעצמכם שהמון אנשים כועסים עומדים מחוץ לבית שלכם, ודורשים מאבא שלכם למסור אתכם לידיהם בגלל משהו שעשיתם. איך הייתם מצפים שהוא יגיב? זה בדיוק מה שקרה לגדעון. אחרי שהוא שבר את המזבח של הפסל המקומי שנקרא בעל, אנשי העיר רצו לפגוע בו. אבל אבא שלו, יואש, לא נלחץ ולא נכנע להם. במקום זה, הוא השתמש בחוכמה רבה כדי להרגיע אותם ולהציל את בנו.
יואש פנה אל האנשים הכועסים ושאל אותם: הַאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל אִם אַתֶּם תּוֹשִׁיעוּן אוֹתוֹ. הוא בעצם שאל אותם בהיגיון פשוט: האם אתם באמת צריכים להילחם בשביל הבעל ולהציל אותו? הרי אם הוא באמת אל חזק, הוא ממש לא זקוק לבני אדם שיגנו עליו. יואש המשיך ואמר להם: אֲשֶׁר יָרִיב לוֹ יוּמַת עַד הַבֹּקֶר. הוא הציע להם לחכות ולראות מה יקרה. לטענתו, אם גדעון שבר את המזבח, אז שהבעל בעצמו יעניש אותו עד שיעלה הבוקר. הוא סיכם את דבריו ואמר: אִם אֱלֹהִים הוּא יָרֶב לוֹ כִּי נָתַץ אֶת מִזְבְּחוֹ. כלומר, אם הבעל הוא באמת אל, שיילחם בעצמו במי ששבר את המזבח שלו ואתם לא צריכים לעשות את זה במקומו.
ההיגיון הזה עבד. אנשי העיר השתתקו והבינו שיואש צודק. הם קלטו שהפסל לא באמת יכול לעשות שום דבר, ושהם עבדו אותו רק מתוך הרגל ובגלל שכולם מסביב עשו את זה, ולא מתוך אמונה אמיתית. בעקבות המקרה הזה, גדעון קיבל שם חדש, ירובעל. השם הזה נועד להזכיר לכולם שהם מחכים לראות מתי הבעל יריב איתו, אבל בסתר הוא רומז משהו אחר לגמרי: שהבעל הוא זה שצריך לפחד מגדעון.