תארו לעצמכם כמה אומץ צריך כדי לקום ולעשות בדיוק את ההפך ממה שכל האנשים סביבכם עושים. ה' נותן לגדעון משימה מיוחדת שדורשת המון גבורה: לפרק את המזבח של העבודה הזרה שהיה שייך לאבא שלו, ולהשתמש באותם דברים בדיוק כדי לבנות מזבח חדש ולהקריב עליו קרבן לה'. ה' אומר לגדעון לבנות את המזבח על הַמָּעוֹז, שזהו סלע חזק וגבוה, אותו סלע שעליו גדעון הניח קודם לכן אוכל. את האבנים צריך לסדר בַּמַּעֲרָכָה, כלומר למצוא מקום ישר ומסודר על ראש הסלע, כדי שהמזבח יעמוד כמו שצריך.
לאחר מכן, גדעון מקבל הוראה לקחת את הַפָּר הַשֵּׁנִי. זה היה פר של אבא שלו, ששמרו אותו במשך שבע שנים כדי להקריב אותו לאלילים. שבע השנים האלו אינן סתם מספר, הן בדיוק כמו שבע השנים שבהן בני ישראל סבלו בגלל שעבדו עבודה זרה, ולכן ההקרבה של הפר לה' נועדה לתקן את החטא הזה. את האש של הקרבן צריך להדליק בַּעֲצֵי הָאֲשֵׁרָה, שהם העצים ששימשו לפולחן של עבודה זרה.
בדרך כלל, אסור לאדם שאינו כוהן להקריב קרבן, ואסור לעשות זאת בלילה, מחוץ למשכן, או להשתמש בדברים של עבודה זרה. אבל כאן ה' נתן אישור מיוחד וחד פעמי. המטרה של ה' הייתה להראות לגדעון ולכולם שלפסלים אין שום כוח, לקחת דברים טמאים ולהפוך אותם לכלים קדושים, וללמד את גדעון שדווקא העזיבה המוחלטת של האלילים היא זו שתביא את ההצלה לישראל.