ילדי ירושלים הבוגרים, שגוועים ברעב אך עדיין מסוגלים לדבר, פונים לְאִמֹּתָם ושואלים אַיֵּה דָּגָן וָיָיִן, בחיפוש אחר לחם ויין שישיבו את נפשם. בקשתם למזון הנחשב למותרות נובעת מהרגלם לימי הרווחה שחלפו או מרצון לקבל את מותם בשמחה, ויש הסבורים כי אלו דווקא קריאות של עוברי אורח המראים לאימהות היכן נותר מזון כשכבר מאוחר מדי. הילדים קורסים ומתעלפים מחוסר אונים, בְּהִתְעַטְּפָם כֶּחָלָל ברחובות, ומתים בייסורי רעב קשים בדומה לגוויית אדם שהומת בחרב. התינוקות היונקים, שאינם יכולים לדבר, גוועים בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשָׁם אֶל חֵיק אִמֹּתָם מתוך פרפורי רעב בחיפוש אחר חלב, או שדמם ממש נשפך כאשר הם נשחטים בזרועות אימותיהם.
איכה, פרק ב׳, פסוק י״ב
לְאִמֹּתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖ה דָּגָ֣ן וָיָ֑יִן בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם כֶּֽחָלָל֙ בִּרְחֹב֣וֹת עִ֔יר בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔ם אֶל־חֵ֖יק אִמֹּתָֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.