איכה, פרק ב׳, פסוק י״ד

Lamentations 2:14Sefaria

נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב (שביתך) [שְׁבוּתֵ֑ךְ] וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים׃ {ס}

תארו לעצמכם שאתם צועדים במסלול הלא נכון, ובמקום להזהיר אתכם כדי שלא תלכו לאיבוד, המדריך שלכם מחייך ואומר שהכל בסדר גמור. זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל לפני החורבן. היו להם מנהיגים שהיו אמורים להיות מצפן שמראה את הדרך הנכונה, אבל אלו היו נְבִיאַיִךְ, נביאים שהעם בחר ואהב רק כי הם תמיד אמרו דברים נעימים ומרגיעים, ולא נביאי אמת של ה'. במקום לומר את האמת, הם השמיעו דברי שָׁוְא וְתָפֵל, כלומר שקרים והמצאות חסרי טעם, שממש דומים לאוכל תפל שאין בו מלח. התפקיד החשוב ביותר של נביא הוא להיות חבר אמיתי שאומר מתי טעינו כדי שנוכל להשתפר, אבל הנביאים האלו וְלֹא־גִלּוּ עַל־עֲוֹנֵךְ. הם ראו שהעם מתנהג בצורה לא טובה, אך בחרו לשתוק, להעלים עין ולהסתיר זאת. השתיקה הזו הייתה הרסנית, כי בגללה הם מנעו מהעם לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ, כלומר לחזור בתשובה, לתקן את המעשים ולשוב למצב בטוח וטוב שהיה מציל אותם מהצרות. במקום לעזור לעם להשתפר, הם המשיכו לספר להם מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים, שהן נבואות שקר וחזונות דמיוניים שרק הדיחו והרחיקו את האנשים יותר ויותר מהדרך הישרה ומאת ה'.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.