אצילי ירושלים, השלמים בתורה ובני זרע המלוכה, הם בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים אשר הצטיינו ביופיים ובנימוסיהם המוקפדים. בעברם הם היו הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז, כלומר מוערכים כזהב טהור המסמל חכמה וביטחון, אך בחורבן נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ, כדי חרס פשוטים ושבירים שנועדו לאחסון יין. התרסקות זו ממעמד של מתכת נצחית לחומר זול שאין לו תקנה לאחר שבירתו, אירעה משום שרדפו אחר תאוות הגוף, או מפני שחטאו בחילול ה' שדינו כטומאת כלי חרס המיטהר רק בשבירתו המוחלטת. כך חוסנם ומלכותם אבדו, והם נשברו כמו פך שביר שהוא בסך הכל מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר.
איכה, פרק ד׳, פסוק ב׳
בְּנֵ֤י צִיּוֹן֙ הַיְקָרִ֔ים הַמְסֻלָּאִ֖ים בַּפָּ֑ז אֵיכָ֤ה נֶחְשְׁבוּ֙ לְנִבְלֵי־חֶ֔רֶשׂ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י יוֹצֵֽר׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.