ויקרא, פרק י״ג, פסוק מ״ו

יצא לכם פעם לומר מילה לא במקום על חבר, ולגלות שזה גרם למריבה גדולה בין ילדים בכיתה? כשאדם מדבר לשון הרע וגורם לאנשים להתרחק ולריב, הוא מקבל על גופו סימן מיוחד שהופך אותו למצורע. התורה מסבירה לנו כמה זמן המצב הזה נמשך. הכלל הוא שכׇּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא, כלומר אין כאן זמן קבוע מראש, אלא כל עוד הסימן נמצא על הגוף, האדם נשאר טמא. חשוב לדעת שטָמֵא הוּא, כלומר ה' לא נותן את הסימן הזה סתם כך, אלא האדם הוא זה שהביא את המצב הזה על עצמו בגלל המעשים שלו. בגלל שהמצורע גרם לאנשים אחרים להתרחק זה מזה, עכשיו הוא בעצמו בָּדָד יֵשֵׁב. הוא צריך להתרחק מהחברה הרגילה ולשבת לבד, כדי שיהיה לו שקט לחשוב על מה שעשה ולתקן את ההתנהגות שלו. התורה מוסיפה שמִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ, המצורע חייב לצאת לגמרי מחוץ לעיר. הטומאה שלו כל כך משפיעה, עד שאפילו המקום עצמו שבו הוא שוהה נהיה טמא, ולכן הוא חייב להיות רחוק מכולם עד שהסימן יעבור והוא יוכל לשוב הביתה כחבר טוב יותר.