יצא לכם לחשוב פעם איזו התרגשות זו לסיים תקופה ארוכה של הסגר? תארו לעצמכם אדם שהיה סגור במשך שבוע שלם בגלל כתם מוזר שהופיע לו על הראש או על הזקן. ביום השביעי מגיע הרגע הגדול והכהן בא לבדוק אותו. הכהן בודק שהכתם לא פשה, כלומר לא התפשט וגדל. בנוסף, הוא מוודא כי ומראהו איננו עמק מן העור. למה הכוונה עמוק? הכוונה היא שלא צמחו בתוך הכתם שערות צהובות, שהן סימן לטומאה.
אם הכל בסדר ומתברר שזו רק קרחת רגילה, הכהן מכריז עליו וטהר. ברגע זה האדם חוזר לחיים הרגילים והטהורים שלו. הוא כבר לא מטמא את המיטה או הכיסא שעליהם הוא יושב, והוא משוחרר מכל המנהגים המורכבים שמוטלים על מצורע. כדי לסיים את התהליך לגמרי, התורה מצווה עליו וכבס בגדיו. האם הוא צריך לשפשף את הבגדים חזק כדי להוריד כתם? לא. מכיוון שאין עליהם לכלוך רגיל, הכוונה היא רק להטביל את הבגדים במים כדי לטהר אותם. יחד עם הבגדים, גם האדם עצמו חייב לטבול את כל גופו במים, פשוט בגלל שהוא שהה בהסגר ונחשב לטמא עד לאותו הרגע המשמח שבו הכהן טיהר אותו.