יצא לכם פעם לקבל שריטה שקצת החלימה, אחר כך שוב נראתה אדומה, ושוב התחילה להתרפא? תהליך של ריפוי הוא לא תמיד קצר ופשוט. גם אצל אדם שיש לו צרעת, הנגע בעור יכול להשתנות הלוך ושוב. המילים או כי ישוב מלמדות אותנו שהשינוי בעור יכול לקרות הרבה פעמים. העור יכול להיראות כמו בשר חי ואדום שוב ושוב, אבל כל עוד הוא חוזר להתכסות בצבע לבן, האדם נטהר.
התורה מוסיפה את המילים ונהפך ללבן כדי ללמד אותנו משהו מיוחד. היינו יכולים לחשוב שהעור חייב לחזור בדיוק לאותו צבע שהיה לו בהתחלה. לכן התורה מדגישה שאפילו אם העור הפך לצבע לבן דהוי וחלש, בשלב הזה של סוף התהליך זה סימן מצוין והאדם טהור לחלוטין.
בסוף התהליך נאמר ובא אל הכהן, אבל כאן עולה שאלה מעניינת. הרי האדם היה טמא והיה אסור לו להיכנס אל תוך המחנה שבו כולם גרים, אז איך הוא יכול לבוא אל הכהן? הכוונה היא שהוא לא נכנס פנימה אל המחנה, אלא רק מתקרב עד הקצה שלו. הכהן הוא זה שיוצא אליו אל מחוץ למחנה כדי לבדוק אותו, לשמוח איתו ולטהר אותו לגמרי.