קרה לכם פעם שניסיתם לתקן משהו, אבל הבעיה פשוט סירבה להיעלם וחזרה שוב? זה בדיוק מה שקורה כאן. לאחר שהוציאו את נגע הצרעת מהבגד ותפרו במקומו חתיכת בד חדשה ונקייה, בודקים מה יקרה. התורה אומרת שאם הנגע מופיע עוֹד, כלומר חוזר שוב על הבגד או על חתיכת הבד החדשה, זהו סימן שהבגד טמא לגמרי.
התורה קוראת למצב הזה פֹּרַחַת הִוא. למה דווקא המילה הזו? המפרשים מסבירים שזה מזכיר פרח שצומח. הנגע נחשב טמא אפילו אם הוא "פורח" ומופיע עכשיו בצבע שונה ממה שהיה בהתחלה, למשל אם הוא השתנה מירוק לאדום. במצב כזה, המילה תִּשְׂרְפֶנּוּ מלמדת אותנו שחובה לשרוף את הבגד השלם באש, ולא רק את המקום שבו הופיע הנגע.
ולסיום, התורה מוסיפה את המילים אֵת אֲשֶׁר־בּוֹ הַנָּגַע. הרי כבר למדנו ששורפים את הבגד, אז למה לחזור על כך? מילים אלו באות ללמד אותנו שצריך לשרוף יחד איתו גם את חתיכות הבד הנגועות שחתכנו והוצאנו מהבגד ממש בהתחלה. אגב, אם הנגע חזר רק על הבגד הישן, את חתיכת הבד החדשה והטהורה שתפרנו אפשר להציל ולא לשרוף.