יצא לכם פעם לעקוב אחרי סימן קטן שגיליתם כדי לראות אם הוא משתנה או נשאר בדיוק אותו הדבר? כך עובדת הבדיקה של הכהן כשהוא בוחן נגעים בעור. הכהן לא קובע מיד מה המצב, אלא ממתין כדי לראות מה יקרה לכתם עם הזמן. התורה אומרת וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אבל זה לא אומר שצריך לחכות שבעה ימים שלמים עד הרגע האחרון. מספיק שמתחיל היום השביעי, והכהן כבר יכול לבצע את הבדיקה.
בבדיקה הזו הכהן בודק אִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה, כלומר, האם הכתם הבהיר התפשט וגדל בתוך העור. אם הכתם אכן גדל, הכהן קובע שזו צרעת. אבל לא כל גדילה נחשבת. כדי שהכתם ייחשב לצרעת, הוא חייב לשמור על הכללים הרגילים: הוא צריך להיות לפחות בגודל של פול קטן שנקרא גריס, להישאר בצבע לבן מיוחד ומדויק מתוך ארבעה צבעים שהתורה הגדירה, ולהיראות עמוק בתוך העור. התורה משתמשת במילים כפולות כדי ללמד אותנו משהו חשוב. גם אם הכהן כבר בדק את האדם קודם לכן וקבע שהוא טהור לגמרי, אם פתאום הכתם מתעורר, חוזר ומתפשט בעור, האדם שוב הופך לטמא.