טומאת האדם נקבעת על פי התפשטות הנגע בחלוף הזמן, ולכן וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, כבר במהלך יום זה ולא בהכרח בסיומו. אִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר, כלומר אם הכתם הבהיר התרחב, וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ, ואפילו במקרה שהאדם הוכרז כטהור בשלב מוקדם יותר. עם זאת, הקביעה כי נֶגַע צָרַעַת הִוא מותנית בכך שהנגע יהיה לפחות בגודל של פול וישמור על מראה הלובן הנדרש הנראה עמוק מן העור. לפיכך, מקרים חריגים כמו התפשטות בגוון לבן עמום או הופעת בשר בריא בתוך צלקת של כוויה אינם נחשבים לצרעת ואינם מטמאים.
ויקרא, פרק י״ג, פסוק כ״ז
פרשת תזריע
וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י אִם־פָּשֹׂ֤ה תִפְשֶׂה֙ בָּע֔וֹר וְטִמֵּ֤א הַכֹּהֵן֙ אֹת֔וֹ נֶ֥גַע צָרַ֖עַת הִֽוא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.