ויקרא, פרק י״ג, פסוק ו׳

קרה לכם פעם שהופיע לכם כתם או פריחה על העור, וחיכיתם כמה ימים כדי לראות אם זה עובר או שצריך ללכת לרופא? בתקופת התנ"ך, כשלמישהו הופיע כתם חשוד שאולי הוא צרעת, הוא היה הולך לכהן ומחכה שבועיים בהסגר. בסוף השבועיים האלו הכהן מגיע לבדוק אותו שנית, כלומר בפעם השנייה. עדיף שזה יהיה בדיוק אותו כהן שבדק אותו בפעם הראשונה, כי כך הוא זוכר היטב איך הכתם נראה בהתחלה ויכול להשוות במדויק. הכהן בודק האם כהה הנגע, כלומר שהכתם נחלש, דהה, או לפחות נשאר בדיוק אותו הדבר. הדבר הכי חשוב הוא לוודא שהכתם לא פשה, כלומר לא התפשט וגדל על העור. אם הכתם לא התפשט, הכהן משמח את האדם ומכריז מספחת הִוא. מספחת היא פשוט מחלת עור רגילה או פריחה שאין בה שום טומאה. למרות שהאדם טהור, התורה מצווה עליו וכבס בגדיו. למה הוא צריך לכבס את הבגדים ולהיטהר אם הוא לא באמת מצורע? מכיוון שבזמן שהוא חיכה בהסגר היה ספק אם הוא טמא או טהור, והוא נחשב לקצת טמא. עכשיו, כדי לצאת מהספק הזה לגמרי, הוא מכבס את בגדיו ונטהר. הטהרה הזו חלה רק אחרי שהכהן אומר לו במפורש שהוא טהור. צרעת בדרך כלל מגיעה בגלל לשון הרע, וכיוון שכאן מדובר רק בכתם קל שדורש כביסה, זה רומז שאותו אדם כנראה נכשל רק בדיבור לא יפה קל מאוד, והכתם הזה הגיע כדי להזכיר לו לשמור על המילים שלו.