ויקרא, פרק ח׳, פסוק כ״ב

הקרבת הָאַיִל הַשֵּׁנִי חותמת את תהליך הקדשת הכהנים למשרתי ה', והדגשת מקומו בסדר הקרבנות מלמדת כי התהליך תלוי בביצוע מדויק של כל השלבים ללא חיסרון. קרבן זה נקרא אֵיל הַמִּלֻּאִים משום שבו מתמלאות ידי הכהנים בסמכות מלאה לשרת בקודש, ויש המפרשים זאת מלשון שלמות, שכן הוא פועל כקרבן שלמים. למרות זאת, הלכותיו ייחודיות וכוללות משיחת דם על קצוות האיברים כדי לסמל את טהרת הגוף כולו, בדומה לתהליך הטהרה של המצורע. הכתוב מציין כי וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל יחד בבת אחת, בין אם מתוך שמחה והודיה על השלמת העבודה, ובין אם מתוך צורך משותף בכפרה לאחר חטא העגל שאיחד אותם כגוף אחד.