הלבשת אהרן הכהן מגיעה לשיאה עם הנחת כיסוי הראש ועטרת הזהב, פעולה המקבעת את סדר לבישת בגדי הכהונה לדורות. משה שם אֶת הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ של אהרן, ועליה הוסיף את צִיץ הַזָּהָב נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, הלוא היא עטרת הכהן הגדול. הציץ מוקם אֶל מוּל פָּנָיו, כלומר על מצחו, אך מתואר כמונח עַל הַמִּצְנֶפֶת משום שנקשר בפתילי תכלת שעברו מעליה ונשענו עליה כדי שלא ייפול. אף על פי שסדר לבישה זה שונה מהציווי המקורי, הוא תואם למסורת שבעל פה המגדירה את מקומו הראוי של כל בגד, ולכן מודגש כי הדבר נעשה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.
ויקרא, פרק ח׳, פסוק ט׳
פרשת צו
וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל־רֹאשׁ֑וֹ וַיָּ֨שֶׂם עַֽל־הַמִּצְנֶ֜פֶת אֶל־מ֣וּל פָּנָ֗יו אֵ֣ת צִ֤יץ הַזָּהָב֙ נֵ֣זֶר הַקֹּ֔דֶשׁ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.