משה חילק את קורבן העולה, וכך וְאֶת הָאַיִל נִתַּח לִנְתָחָיו, כאשר ייתכן שהפשיט קודם את עורו כנהוג אף שהדבר לא נכתב, או שבאופן חריג הקורבן הועלה לאש יחד עם עורו. לאחר מכן סודרו האיברים, קודם אֶת הָרֹאשׁ ואחריו וְאֶת הַנְּתָחִים וְאֶת הַפָּדֶר, שהוא חלב הקורבן שנועד לכסות את הראש המנותח. הכתוב מציין כי וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה איברים אלו, ויש המסבירים שכל חלקי האיל הועלו לאש בבת אחת, וההפרדה כאן נועדה רק ללמד שנתחים אלו אינם דורשים שטיפה במים טרם הקטרתם. מנגד, יש המפרשים שהתקיימו כאן שתי הקטרות נפרדות, כדי לא להשאיר את האיברים המוכנים בהמתנה ממושכת וחסרת כבוד עד לסיום ניקוי שאר הקרביים.
ויקרא, פרק ח׳, פסוק כ׳
פרשת צו
וְאֶ֨ת־הָאַ֔יִל נִתַּ֖ח לִנְתָחָ֑יו וַיַּקְטֵ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת־הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־הַנְּתָחִ֖ים וְאֶת־הַפָּֽדֶר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.