הקדשתו של אהרן לכהן גדול נועדה להבדיל אותו מכל אדם אחר לשם עבודת ה', והיא בוצעה בשני שלבים נפרדים. תחילה משה ביצע פעולה שבה וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן, יציקה ישירה שהייתה ייחודית לו בשונה משאר הכהנים שרק הוזו בשמן. לאחר מכן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ על ידי הנחת שמן בין ריסי עיניו ומשיחתו על המצח כדי לחברו לשמן שעל הראש. בניגוד למלכים הנמשחים לשם גבורה, מטרת משיחה זו הייתה טהורה ונועדה לְקַדְּשׁוֹ באופן אישי. תהליך זה קדם למשיחת המשכן, כדי להבטיח שאהרן יהיה מוכן ומקודש לעבודה מיד עם הקמתו.
ויקרא, פרק ח׳, פסוק י״ב
פרשת צו
וַיִּצֹק֙ מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה עַ֖ל רֹ֣אשׁ אַהֲרֹ֑ן וַיִּמְשַׁ֥ח אֹת֖וֹ לְקַדְּשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.